- "שי, יא' עָיוּנִי, אוּם" ('שי, עיניים שלי, קום')
- "חרררר...". התגובה היחידה הנשמעת מהכיוון שלי היא נחירה עמומה.
07:40:
- "חַבִּיבּ אַלְבִּי, אוּם, אוּם" (מחמד ליבי, קום, קום').
- "עוד קצת...", אני מתהפך לצד השני וליתר ביטחון גם חופר גומחה עם הראש מתחת לכרית.
- "טַיֶּיב..." (טוב).
- "חַבִּיבּ אַלְבִּי, אוּם, אוּם" (מחמד ליבי, קום, קום').
- "עוד קצת...", אני מתהפך לצד השני וליתר ביטחון גם חופר גומחה עם הראש מתחת לכרית.
- "טַיֶּיב..." (טוב).
07:45:
- "אוּם יא' אִבְּנְ'אַל מֶחְרוֹם (תרשו לי לא לתרגם), אוּם. שעה שמונה פחות רבע. אוּם!"
- "אוּם יא' אִבְּנְ'אַל מֶחְרוֹם (תרשו לי לא לתרגם), אוּם. שעה שמונה פחות רבע. אוּם!"
מטושטש וקצת המום משינוי הטקטיקה המהיר, אני פוקח חצי עין, ורואה מבעד לסורגי הריסים הדביקים את סבתא שלי. נשענת על מטאטא מותש ובעיניה אש שלהבת-יָה.
- "סבתא...", אני מתחנן, "שבת...".
- "סבתא...", אני מתחנן, "שבת...".
