יום שני, 30 ביולי 2012

תרגיל: מכתב תודה








בספרה הדרך אל האושר (2011 [2007]: 103-106) מפרטת חוקרת האושר
סוניה ליובומירסקי את ההשפעות החיוביות שיש להכרת תודה על מגוון תחומי החיים של אלו המבצעים זאת:



הכרת תודה מאריכה ומעצימה את ההנאה שלנו מחוויות חיוביות שקורות לנו:
אנו לומדים להעריך את רגעי ההנאה הקטנים בחיים ולחוות אותם ביתר-עוצמה.
הכרת תודה מחזקת את הביטחון העצמי וההערכה העצמית:
כשאנו מכירים תודה לאנשים שעשו משהו טוב למעננו או לדברים שהצלחנו לעשות, אנו רואים את עצמנו כפעילים יוזמים ויעילים יותר.
הכרת תודה מעודדת התנהגות מוסרית: אנשים המכירים תודה נעשים מודעים יותר לסביבה ולחשיבותה של התנהגות אדיבה כלפי האחר. כמו כן, הם מרגישים צורך להחזיר טובה לאנשים שהם מוקירים.
הכרת תודה מחזקת קשרים חברתיים ובונה חדשים: הכרת תודה מביאה איתה מִטֶבַע הדברים הערכה של הקשרים המשפחתיים והחברתיים שלנו והכרה בחשיבותם. 
ומהסיבות הרשומות מעלה, אנשים המכירים תודה אהודים יותר ולכן מפתחים קשרים חברתיים
          חדשים   במהירות ובקלות רבות יותר.
הכרת תודה מפחיתה רגשות קנאה: אם אתם שמחים ומודים על מה שיש לכם, פחות תפזלו לדשא של השכן.

תרגיל מכתב תודה מעלה את רמת האושר באופן מיידי, ומשאיר את רמת האושר גבוהה עד חודש לאחר ביצוע התרגיל.


קראו עוד...

יום חמישי, 5 ביולי 2012

להישאר מאחור: על צלקות ישנות ומחר חדש


בוקר מופע כינוס הפועל השביעי, 30.04.1961


הבכי קורע את עור התוף, ממיס לבבות, מבקיע שערי שמים.
אבל לא מצליח לשרוט את הנחישות המבוצרת של אמא. ההחלטה התקבלה:
- "זו לא הופעה לילדות קטנות, את לא יכולה לבוא..."
כולם הולכים לג'מבו. יותר נכון, למופע הפתיחה של כינוס הפועל,
מופע בינלאומי של אחת לעשור.
רבבות צופים נרגשים, אלפי ספורטאים נמרצים, עשרות מדינות מתארחות, 
4 יבשות משתתפות, זוג הורים לבושים במיטב מחלצותיהם, 2 אחים גדולים נלהבים,
וליה אחת בת שש – בוכה בחצר.
השפלה גדולה מדי לילדה כל-כך קטנה.
וכך גם הזעם והעלבון.
'אני לא אסלח להם לעולמים!', היא נשבעת, 'אני אשב פה ואבכה עד שהם יחזרו', היא מגבירה את יבבותיה,
'ואז הם יראו לעצמם!'
הסירנות מתעצמות, הדמעות שוטפות - אך הנקמה רחוקה מלהתממש.
היא רוקעת ברגליים, מכה בשער.
דממה.
כולם נסעו  למופע הפתיחה הגדול. השכונה ריקה מאדם. 
ומי ישמע עכשיו כמה אמא שלה רעה?...
קראו עוד...